כשנועם נכנס אליי לחדר טיפולים בפעם הראשונה, הוא לא היה יכול להסתכל עליי בעיניים.

הוא היה מסוגר והתקשה ליצור קשר. נועם, ילד בן 8, מאובחן על הרצף בתפקוד גבוה.

הבעיה העיקרית שלו היה הקושי ליצור קשרים חברתיים משמעותיים ולאורך זמן.

 

במהלך המפגשים נועם יצר קשר משמעותי עם שרקן מסוים.

השרקן, שהיה מורגל, הסכים לשבת אצל נועם ולאכול מידו.

 

החוויה הזאת יצרה אצלו תחושת הצלחה והרגשה שהוא רצוי ואהוב.

 

כדי להעצים את החוויה ולתת לה משמעות, שיקפתי לו את התהליך שקרה בינו לשרקן.

בזכות הקשר המשמעותי שיצר עם השרקן, נועם התחיל לצבור ביטחון עצמי ולהיפתח.

 

התחלנו לעבוד על מיומנויות חברתיות.

שוחחנו על דרכים ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים ויציבים.

 

ירדנו לפרטי התהליך של יצרת קשר כמו:

למי פונים? באלו דרכים אפשר לפנות? איך משוחחים בטלפון? איך מתמודדים עם דחייה ועוד.

 

נועם צבר ביטחון והחל ליצור קשרים חברתיים ובמקביל בחדר להיפתח לקשר עם בע"ח נוספים.

כיום נועם ילד עם ביטחון עצמי גבוה, נמצא בקשר חברתי משמעותי עם מספר ילדים ומרגיש חלק מהחברה.